כסטודנט צעיר פעל בארגוני הסטודנטים הציוניים בוארשה. בזכות הופעותיו ונאומיו הוזמן לערוך עיתון יומי, ונדע בקרב הנוער והסטודנטים היהודים בפולין כפובליציסט פורה, הוגה מדיני ולוחם אמיץ על זכויות היהודים. הוא התקבל על ידי עסקנים ומנהיגים וותיקים כמנהיג סיעת "על המשמר" בהסתדרות הציונית בפולין. ופעל עד מלחמת העולם השנייה בארגון העלייה במסגרת נשיאות "המרכז הארץ ישראלי", בדירקטוריונים של הקרן הקיימת וקרן הייסוד, המרכז של רשת בתי הספר העבריים תרבות ועוד.

 

הוא כיוון לשותפות יהודית עם חוגי השמאל הפולני. בשל פעילותו האופוזיציונית לשלטון בפולים נשלח לצבא, שם שימש בהצטיינות בבית ספר לקצינים ושרת כרופא, בכלל זה במלחמת העולם השנייה, עד תבוסת פולין בידי הנאצים.

לאחר שהתחמק מנפילה בשבי הרוסים הצליח לעלות לארץ ישראל עם אישתו וביתו.

-

-  

- 1930

-

...

1932 /

נישואין לחנה
לבית ויינברג

02 /

6.1.1909 /

Moshe Sneh

נולד בעיירה

ראדזין בפולין

1926 /

מעבר לוארשה
ותחילת לימודי רפואה

1928 /

י"ור אגודת הסטודנטים
היהודיים לרפואה

- 1910

-

-

-

- 1915

-

-

-

-

- 1920

-

...

1933

בועד המרכזי של
ההסתדרות הציונית
בפולין

ציר בקונגרס
הציוני ה־18 בפראג

02 /

סיים למודי רפואה

01 /

1935

גוייס 

לצבא הפולני

02 /

נבחר לוועד הפועל הציוני
(קונגרס הציוני ה־19 בשוויץ)

03 /

משה

סנה

שירת כרופא בגדוד חי"ר בצבא הפולני

...

-  

- 1950

-

...

...

- 1935

-

...

1940 יוני 

1940 מרץ

-

- 1940

-

...

חבר המפקדה הארצית
של ההגנה

עליה לארץ

1941 - 1946

ראש המפקדה הארצית של ההגנה 

ראש "תנועת
המרי העברי"

1945 /

"השבת השחורה"
ירידה למחתרת

1945 /

-

- 1945

-

...

בשליחות ההגנה
לפריס

/ אוגוסט 1946

התפטרות מתפקיד רמ"א

/ ספטמבר 1946

נבחר להנהלה הציונית

/ דצמבר 1946

1948 /

התפטרות מהנהלת
הסוכנות היהודית

/ סוף 1947

הנהגת מפ"מ ומערכת
"על המשמר"

/ ינואר 1948

יש השואלים: אי אפשר לחנך צעיר, דור של לוחמים, בלי חינוך על איבה?... אין אני מאמין בלוחם שאינו בעל הכרה. לוחם הפועל מיתוך אינסטינקט של איבה אינו יודע מה ישנא מחר. ואם הוא פועל מתוך הכרה אין הוא פתור מלהבין את מצב עמו... אנחנו חייבים גם בלאו הכי לפתח בנו, עד קצה הגבול את הרגש של סולידריות יהודית.


מתוך הרצאה של סנה בכנס מפקדי ההגנה על אושיות הארגון

כראש המחלקה המדינית לאירופה וראשות המחלקה לעלייה ב' עסק בניהול ההעפלה.
הוביל קו שקרא לנצל את הפתיחות הסובייטית באותה עת ביחס למאבק היישוב העברי בא"י לעצמאות, תוך החלשת ההשפעה האנגלו-אמריקאית בהנהגה.
התפטר על רקע החלטת הסוכנות לעכב הפלגת שתי אוניות מעפילים בלחץ ארה"ב ובריטניה.

1949-1954

חבר כנסת מטעם מפ"מ (כנסות 1,2,3 )

ייסוד מפלגת השמאל
הסוציאליסטי בישראל

"חטיבת השמאל"
מוצאת ממפ"מ

 ינואר 1953 /

הצטרפות
למפלגת מק"י

/ סוף 1954

1955-1965

חבר כנסת מטעם מק"י (כנסות 3,4,5 )

הפילוג במק"י –
וועידת המפנה

1965 אוגוסט  /

חבר הועד
המרכזי והלשכה
המדינית של מקי

1957 /

...

- 1955

-

-

-

- 1960

...

...שונות הן הדרכים המוליכות לסוציאליזם, למחנה המהפכה.
אני הגעתי ככה , כאדם יהודי בן- דורנו העושה אצ חשבון הדור.
זאת היא לא שיטה פוליטית בלבד, זאת היא אפילו לא אמונה בלבד –
זאצ היא הכרה בהכרח היסטורי, עולמי ויהודי...


מדבריו של סנה בוועידת היסוד של מפ"מ

הוועידה הזאת היא ועידת מפנה בתולדות מק"י... מפני שחל מפנה משולש בתנועה הקומוניסטית הבינלאומית, במציאות המזרח התיכון ובמציאות הפנימית בישראל...
מעתה יהיה יהא הדבר ברור לכל מק"י תהייה מגן על עצמאות ישראל, על בטחון ישראל, על עתיד ישראל...
שלושה תווי היכר אלה חרתים על לח ליבנו: מולדת, שלום, סוציאליזם!


מנאום בוועידה ה-15 של מק"י

במק"י ניהל בו זמנית שלושה מאבקים. הראשון כנגד מדיניותו של בן גוריון, בה ראה סכנה לעצם קיומה של מדינת ישראל ולדמותה החברתית והדמוקרטית.
השני בתוך המפלגה, באופן שנשמר בד"כ בסוד מחברי השורה, כנגד הלאומנות הערבית שזכתה לעדנה
הודות לגינוי סטאלין ושגיאותיו. השלישית מאמץ מתמיד להביא לשינוי של המדיניות הסובייטית כלפי ישראל, גם זו של בן גוריון, בשני תחומים לפחות:
חידוש חיי התרבות היהודית בברית המועצות וכינון יחסי תרבות ומסחר בין ברית המועצות לבין ישראל.

01 /

1969 /

יום הולדת 60

ונאום על דרכו הפוליטית

1969-1972

חבר הכנסת ה-7

נפטר

01.3.72 /

מהצוואה הפוליטית
שבועות ספורים בטרם פטירתו כתב משה סנה במיטת חוליו שב"הדסה" צוואה פוליטית-אישית. בפתח הצוואה הוא כתב את משפט המפתח: "כל שנות חיי היו קודש לעם היהודי". מה שהדריך אותו בדרכו היתה הדאגה לקיומו של העם היהודי, לביטחונו בבית שנותר לו – מדינת ישראל.

...

- 1965

-

...

...

- 1970

-

...

...

- 1972

-

-

- 1975

-

...אנחנו, היהודים הציוניים, בני-חורין היינו. רשמנו "עברית" כשפת אבותינו; לא נתנו להשפיל את עצמנו: הסטודנטים האנטישמיים, הפורעים, דרשו מאתנו כי נשב מצד שמאל של אולם ההרצאות, מיאנו, ישבנו דווקא בצד ימין. ואם על רקע זה פרצו קטטות, השבנו מכותיים על מכה. אמנם מיעוט היינו ולא פעם הוכינו עד זוב דם, אבל שמרנו על ייחודנו הלאומי, על כבודנו האנושי. משה סנה היה אחד מאלה שעמדו בראש הפעולה הזאת. נאומיו הנלהבים וההגיוניים גם יחד, שכנעו רבים שלא להרכין ראש בפני שונאי ישראל המתפרעים, אלא להתגונן בפניהם ולהוכיח להם כי יהודים אינם פחדנים, כי יהודים לא ייכנסו לגטו האוניברסיטאי. כי על יהדותם - גאוותם...


מנחם בגין

...בימי תנועת מרי, עבדנו יחד מתוך יחס כבוד הדדי עמוק. סנה היה, מעל לכל, איש חכם. הוא גם היה אמיץ לב. הוא לא רק עמד בראש תנועת המרי, על פי ההסכם בין שלושת הארגונים. תמיד אמרתי, כי אז הוא הגיע לשיא מעמדו הלאומי. לעמוד בראש "צבאות ישראל", הלוחמים, נגד השלטון הבריטי למען חידוש עצמאותנו - לאו מילתא זוטרתא היא...


מנחם בגין

בשנת 35 כדי להפסיק את פעילותו בציונית גויס לשנת שרות כרופא בצבא הפולני. נשלח לקורס קצינים וסיימו ההצטיינות. בתום השנה שב לפעילותו כיו"ר ההסתדרות הציונית של יהודי פולין.
ביום פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, חזר משליחות בלונדון לוורשה והצטרף מייד ליחידתו.

 אתר זה הוקם על ידי הוועד הציבורי להנצחת דר משה סנה ז"ל.

בניית האתר eTopTool עיצוב רחל אבידור